קשר ליס א קאר (1988) בע"מ נ' דוידוב

פסק דין

לאחר ששמעתי את הנהגים ועיינתי בתמונות הנזק ניתן בזה פסק דין כדלקמן:

הנהגת מטעם התובעת העידה ביחס לנסיבות קרות האירוע, לדבריה היא מבחינה מבעוד מועד בהולכי רגל לפני מעבר חצייה ומשכך היא נעצרת בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים לפתע היא חשה חבטה בצד ימין מאחור (דלת ימנית אחורית), היא מבחינה ברוכב אופנוע אשר נעשן על כלי רכבה, לדבריה היא לא ראתה את רוכב האופנוע עד לאחר אירוע התאונה ואין לה מושג מהיכן הגיע.

לטענת הנהגת מטעם התובעת, עוברי אורח צעקו על רוכב האופנוע והאשימו אותו ביחס לקרות האירוע.

הנתבע העיד אף הוא ביחס לנסיבות קרות האירוע, לדבריו כאשר הוא נכנס לשער העיר, גם נהגת התובעת נוסעת במקביל אליו, הוא בנתיב הימני והיא בשמאלי, לדבריו הולכי הרגל, לא תכננו לחצות את מעבר החצייה, הנהגת מטעם התובעת סוטה לפתע עם כלי רכבה מהנתיב השמאלי לתוך הנתיב הימני, הוא מנסה לבלום ולברוח ימינה, חרף כך נגרם אירוע התאונה.

לטענת הנתבע, אין מניעה לראות את הכביש, במובן של שדה ראיה קדימה למרחק רב, הוא הבחין בהולכי הרגל, אשר לטענתו, בניגוד לטענת גרסת התובעת, הולכי הרגל אם התכוונו לחצות היה זה מצד ימין של הכביש לצד שמאל.

הנתבע לא ידע מדוע הנהגת מטעם התובעת סטתה דווקא לכיוון שממנו התכוונו הולכי הרגל לחצות.

בשתי הגרסאות ישנן עובדות שכל אחד מהצדדים מחסיר, לא בכוונה, ואשר בכל אותן עובדות שכל אחד מהם מסתיר, גם אם הדבר לא בידיעתו, טמונה רשלנות, כך למשל אצל הנהגת מטעם התובעת לא ברור כיצד זה לא הבחינה ברוכב האופנוע בשום שלב אלא רק ברגע האירוע, גם בגרסת הנתבע לא ברור מדוע אם הולכי הרגל נמצאים בצד ימין סוטה נהגת התובעת דווקא לנתיב הימני כאשר המוקד בכלי רכבה הוא בחלק האחורי, בניגוד לדברי הנתבע לפיו הסטייה החדה היא כזו שהחלק הקדמי דווקא בלט יותר לנתיב נסיעתו בעוד שלטענתו הוא בולם וסוטה ימינה, אם כך כיצד הפגיעה היא בחלק האחורי דווקא כאשר ניכר באופן ברור מתמונות הנזק שצורפו לחוו"ד של התובעת שהאופנוע נכנס כולו עם החלק הקדמי בחלק האחורי ימיני אצל רכב התובעת.

סוף דבר, נראה כי האשם רובץ לפתחם של שני הנהגים במידה שווה, התנהלות הנתבע מיד לאחר האירוע, מתיישבת עם העובדה לפיה, הוא סבר שיש לו איזשהו חלק באירוע התביעה, כך למשל כאשר טען שהיה ברור שנהגת התובעת תיצור עימו קשר והם יסגרו את העניין ביניהם, מבלי שהנתבע לקח את פרטי כלי רכבה של התובעת, לצורך כך ההסבר לפיו היא לא שיתפה פעולה, איננו מניח את הדעת, באשר לא נטען כי היא ברחה מהמקום ומה היתה המניעה לכל הפחות לרשום את מספר כלי הרכב ולדווח על כך ישירות לחב' הביטוח.

אשר על כן, הנתבע ישלם לידי התובעת סך של 1,950 ₪ שמאי בסך 546 ₪, אגרה בסך 347 ₪, שכר בטלה עבור העדה מטעם התובעת בסך של 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום י"ג אדר א תשע"א, 17/02/2011 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, רשמת

הוקלד על ידי: שיפרה סויסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: